יהדות פורטוגל

המסע מתחיל בשנים הראשונות של המאה- 8 שאני מכנה תור הזהב של הנוכחות היהודית בפורטוגל שקהילות יהודיות שגשגו בהרמוניה עם שכנים מוסלמים ונוצרים, ותרמו באופן משמעותי לפיתוח התרבותי והכלכלי והחברתי של האזור.

האינקווזיציה בפורטוגל

מהר קדימה לסוף המאה ה-15 אנו נתקלים בשנים אפלות יותר בהיסטוריה של היהדות בפורטוגל - האינקוויזיציה.

באותן השנים של גירוש ספרד גם, מעל 100 אלף יהודים גורשו מספרד לפורטוגל ולא רק שגורשו הם היו צריכים לשלם כופר - תשלום גבוה בשביל להמשיך ולהישאר בפורטוגל, אך זה גם לא עזר להם כי באותן שנים המלך מנואל הראשון התחתן עם הנסיכה איזבל (הבת של המלך והמלכה בספרד) וחלק מן ההסכם הנישואין שלהם היה לגרש את היהודים גם מפורטוגל.

באותן שנים פורטוגל מאוד שגשגה היא הייתה בשיא שלה אימפריה ימית אחת גדולה והמלך מנואל לא היה יכול לעמוד באמת בהסכם למרות שקיבל אותו כיוון שהיהודים באותה תקופה היו יד ימינו היועצים הטובים ביותר שלו, אנשים מקושרים, היו להם את מקורות ההכנסה הגדולים ביותר, אסטרונומים, משפטניים, והמלך היה זקוק מאוד לקישוריהם.

כיוון שהוא היה מקורב מאוד ליהודים הוא אמר להם בחדרי חדרים - "נעשה לכם הטבלות כאילו את הופכים להיות ממורים לנצרות ותשמרו על הדת היהודית שלכם בסתר". היו כאלו שהסכימו והיו כאלו שלא הסכימו כיוון שבאותה תקופה אופי דתי היה מאוד חשוב ליהודים רבים ובגלל זה גם פורטוגל סבלה מחוסר יציבות חברתית כיוון שהתושבים רדפו את היהודים.

ובשנת 1496, בגלל לחץ משפחתי וחברתי המלך מנואל הראשון הוציא צו שמחייב יהודים להתנצר או לעזוב את הארץ.

המון יהודים החליטו לעזוב את פורטוגל ולהיות מגורשים והמלך כעס נורא על החלטתם להיות מגורשים מבחינתו הם משאירים אותו להתמודד לבד גם אחרי שידע שהוא בא לקראתם, הוא כעס והחליט "לסדר" את היהודים על החלטתם לצאת מהאימפריה, והודיע להם שאם הם רוצים לברוח מפורטוגל זו לא בעיה והוא יכול לעזור להם. המלך מנואל נתן להם להגיע לנמל בפורטוגל כדי לצאת מהמדינה וחיכה ליהודים שם עם אנשים מטעמו החיילים, ואנשי דת ושם עשו לאותם יהודים הטבלות בכוח, כל מי שהתנגד זרקו אותו לים, התעללו בו, על זה אומרים יהודים אנוסים יהודים שהכריחו אותם להתנצר בכוח.

עד תחילת המאה ה - ,16 כבר לא נשארו יהודים בפורטוגל באופן פורמלי רבים מהם שמרו על הזהות היהודית בסתר או המירו את דתם לנצרות.

החלק הטרגי של האינקווזציה

בתפילת יום ראשון של חג הפסחא בכנסייה במרכז ליסבון בתאריך 19/4/1506 התפללו קהל של מאמינים קתולים ויהודים מומרים לנצרות (הנוצרים החדשים) תפילת של יום ראשון של חג הפסחא בכנסייה.

לפתע אחד המתפללים הפורטוגזי באמצע התפילה התחיל לצעוק ולתעקש שהוא ראה את הדמות של ישו בתוך הכנסייה מוארת, זזה. כל הכנסייה הייתה התרגשות אחת גדולה וראו במקרה נס ומסר גדול מאוד, מה שהיה כנראה אשליה של הנרות בכנסייה מתחת לפסל של ישו שעשו אשלייה של טשטוש. אחד מ "הנוצרים החדשים" (היהודים) הביע את דעתו ואמר שזה בסהכ "תופעה טבעית שנר משתקף על פסל" אלו היו מילותיו האחרונות של אותו בחור, באותו רגע חוסר הסבלנות והקיצוניות הדתית של הפורטוגזים יצאה מכלל שליטה, הנוכחים במקום הוציאו אותו משערו מחוץ לכנסייה התעללו בו קשות והרגו אותו בכיכר רוסיו. באותו יום זה לא נגמר רק באותו בחור אלא בעוד 500 יהודים חפים מפשע שנרדפו על ידי המון זועם ואפילו על ידי מלחים שהגיעו מן הים שלא היה קשורים לתפילה הרצח האכזרי נמשך כמה ימים עד שהמלך מנואל חזר אל העיר, נרצחו בלב ליבה של ליסבון מעל 4000 יהודים, כשהמלך חזר אל העיר הוא נתן עונש מוות ל500 מהפורעים שהתחילו את הפוגרום ולעוד רבים נתן עונשים כבדים.

השפה שהיהודים אימצו לעצמם בתקופת האינקוויזיציה והגירוש הייתה לדינו שהתפתחה בספרד ובעקבות הגירוש הגיעה גם לפורטוגל הניב לאדינו מורכב מכמה שפות עברית, ערבית, ספרדית ופורטוגזית.

בשנים אלו שהיו רדיפות כלפי היהודים אלו גם השנים הכי תוססות של פורטוגל וספרד שהיו אימפריות ימיות מכיוון שהיהודים יסדו נתיבי בריחה וככה הצליחו לגלות יבשות.

פורטוגל מבקשת סליחה מהעם היהודי שטרם רבות לתרבות ולהיסטוריה שלה ומי שהיה מבחינתם האויב שלהם באותם תקופה היה החבר הטוב, משנת 2015 פורטוגל היפשרה לצאצאים של יהודים מגורשים להגיש בקשה לאזרחות פורטוגלית והודיעו שאם היינו מגורשים אנחנו מוזמנים לחזור לבית.